« דף הקודם תוכן עניינים דף הבא »

[עמ' 100-107]

איכרים, סוחרים ועיסוקים אחרים

ליקטו: ליפא פישר, פסח אלטמן, עזריאל זמורה, יצחק חרפ, שמעון קריץ

איכרים – בעלי אדמה:

למנדל ימפולר, בעל האחוזה מיז'רנה היו יותר מ- 2000 מורג אדמה חקלאית [כ- 12,000 דונם], בנוסף ליער ולטחנת קמח. הוא היה שומר מצוות, חי ונהג עלפי המסורת היהודית. ילדיו, ימפולר וימפולסקי, כבר פנו לכיוונים אחרים.

וילהלם קלינגר, אגרונום, ניהל בעשרים השנים האחרונות את האחוזה הנ"ל. בנוסף לכך הוא גם הדריך, בהתנדבות, את החלוצים שיסדו קבוצה חקלאית ביז'רנה. האיכרים – בעלי אדמה ביז'רנה ובסביבתה היו מקבלים ממנו יעוץ והדרכה לשיפור מצבם הכלכלי.

מאיר פאלק היה מנהל כספים [של האחוזה]. בנו היה קצין בצבא הפולני. הבת שלו נרצחה בשואה. עוד היו מועסקים שם בין היתר אהרון הלין, האזלנוס, דניאל ביטרפלד, רובינשטיין, אויסטרזצר.

 

בעלי טחנה

וולף פישר, יהודי נדיב, בר אוריין, בעל מקצוע מוכשר. הוא היה פעיל בקהילה, ותקופה קצרה גם עמד בראשה. מאוחר יותר היה גם שותף לבעלות על הטחנה.

סומר (איתמר) כ"ץ, שותף בטחנה וגם בעל אדמה. יהודי נדיב, פעיל בנושאי תרבות וקהילה. שני בניו, אבא ומוניו, היו הראשונים לעלות לארץ ישראל. הבת שלו חיה בחו"ל. שניים מנכדיו (בניו של מוניו) קצינים בצה"ל.

יעקב דנצר, שותף בטחנת הקמח, יהודי מיוחס, רחב אופקים. בנו מתגורר בישראל.

יוסף קלמן, חתנו של וולף פישר, היה מנהל הטחנה. תלמיד חכם, משכיל, מנהל חשבונות מקצועי. בנו, ד"ר ראובן קלמן - אבינרי, חי בישראל. בנו השני מתגורר בארה"ב. הטחנה שלהם הייתה תעשייתית. איכרי יז'רנה והסביבה היו באים אליה לטחון את תבואתם.

 

בעלי אדמה קטנים

יהושע פלאם היה בעל קרקעות רבים בדנילוביץ'. הוא היה דתי, מקפיד בשמירת מצוות. לא היו לו ילדים, ועל מנת לשמור את זכרו הוא בנה "חצר" ותרם ספר תורה על שמו ועל שם אשתו אלקה.

חיים שטייגר, גם הוא סוחר תבואה, איש עסקים בולט. אחד משלושת בניו נרצח בשואה הנאצית, השני, מונדיק, היה לוחם נגד הנאצים ונפטר בישראל. השאיר אחריו אשה וילד. הבן השלישי, בנו [Beno] נלחם בשורות הבריגדה היהודית נגד הנאצים, ומתגורר ברחובות.

יוסף ביק, היה בבעלותו גם בנק. מנהל הבנק היה בנו אברהם. שלושה בנים אחרים – יענקל, נפתלי ומוטל היו בעלי אדמות וסוחרי תבואה.

דוד בלאושטיין, בעל אדמות גדול, איש נכבד. במשך תקופת מה היה ראש הקהילה. בנו צינה (בן ציון) היה חתנו של איצ'ה לחוביץ'. הוא נספה בשואה. ביתו של צינה, דוזיה בלאושטיין - [איזובר], חיה באמריקה. רבקה, ביתו האחרת של דוד בלאושטיין, חיה בתל אביב.

שלמה שארר, יהודי מכובד, איכר אמיתי. הוא היה הולך בעצמו לחרוש, לזרוע ולקצור בשדה.

שמעון צ'צ'קס – היה גם סוחר תבואה, איש דתי, היה הגבאי של קופת רבי מאיר בעל הנס.  שלושת בניו – מוטל, הניק ואיצ'ה עבדו יחד איתו.

אברהם פאקט – איש נכבד ויקר. היה מתפלל בבית הכנסת הגדול. איש ממשפחתו לא נותר בחיים.

משה פאקט – בעל אדמות.

נחום פוקס עבד בעצמו בשדות שבבעלותו, וקנה תבואה מן האיכרים והסוחרים הקטנים. יהודי מכובד, היה מתפלל בחצרו של הרבי. מתנדב בקהילה, מלומד. ילדיו ברצי, משה, יוסף, חווה, חנה ודיזיע – כולם חיים באמריקה.

מיכל פוקס – יהודי מכובד, עובד אדמה אמיתי. היה מתפלל ב"קלויז" של פלאם.

מרדכי גוטפריד – בעל קרקעות קטן  - כ- 200 מורג (כ- 1200 דונם) בסרברי. איש ממשפחתו לא שרד.

 

סיטונאי תבואה

לפני מלחמת העולם הראשונה היו [בעיירה]  סוחרי תבואה גדולים. סיטונאים בתבואה היו: וולף פישר, אלי גוטפריד ויוסף הליצ'ר. אחרי מלחמת העולם הראשונה המסחר גדל בהרבה.

שמעון הליצ'ר היה מייצא קרונות עמוסים בתבואה מיז'רנה. שני בניו, משה וברצי, עבדו יחד איתו.

משה הליצ'ר, עסק ביצוא יחד עם אחיו ברצי. הוא קנה את התבואה מבעל האחוזה ומבעלי אדמות קטנים יותר. היה להם מחסן תבואה גדול על יד תחנת הרכבת. איש מתקדם, היה מייצג את הקהילה.  אשתו ושתי בנות שרדו [את המלחמה].

ברצי הליצ'ר היה בשותפות עם אחיו משה.

זלמן שארר, בנו של שלמה שארר, עבד בשותפות עם גיסו שלמה גלס. היה להם אסם תבואה גדול ליד תחנת הרכבת. בשנתיים שלפני החורבן הם - יחד עם וילהלם קלינגר – ניהלו בחכירה את האחוזה של יז'רנה. האישה פפי ושתי בנות - ברוניה ופרידה - נותרו בחיים. הן כולן חיות באוסטרליה.

שלמה גלס –איש עסקים. עבד בשותפות עם זלמן שארר.

יצחק שרף – היה שותף לשארר וגלס.

אביגדור פוקס – היה קניין ועסק בהובלה עבור האחים הליצ'ר.

מאיר זמורה, היה גם סוחר עצים וחוכר של מוצרי חקלאות. הוא היה חתנו של ברל פיירינג, בנו של אברהם זמורה. איש מתקדם, בעל מקצוע מוכשר, משכיל, מן הציונים הראשונים בעיירה. ילדיו – דבורה גוטפריד, עזריאל ומוניו זמורה, חיים בישראל.

יעקב זמורה – אחיו של מאיר. עבד בשותפות עם מאיר זמורה יחד עם חתנו, יוסף פיירינג.

כמו שכבר תואר כאן, לסיטונאי התבואה היו מחסנים בקרבת תחנת הרכבת. בכל יום ראשון הם היו משתתפים בבורסת התבואה בלמברג.

 

סוחרי תבואה קטנים

יעקלה (ינקעל) שטייגר – אחיו של חיים שטייגר

חנא פוקס, בנו של מיכל. שרד את השואה, נפטר באמריקה.

חיים צטנברג, סבו של יהושע גליקסמן, היה סוחר תבואה. היה קונה גם פסולת של חבלים וסחורות אחרות.

יעקב כ"ץ, בנו של הרש כ"ץ. משכיל, עסקן ציבורי. אחיו איז'יו כ"ץ חי בברזיל.

מאיר בין – שותף של יעקב כ"ץ.

ביניו גוטפריד ויעקב גוטפריד – שני בניו של יוסף גוטפריד.

יעקב ביק – חתנו של סומר כ"ץ. בעל השכלה, למדן. הוא היה מנהל את התפילה.

מרדכי ביק – אחיו של יעקב.

לייב פוקס, בנו של אביגדור. שתי בנותיו חיות בישראל (חדרה).

שמואל בין, בנו של משה בין.

יצחק הלפרין; ויחזקאל הוך – לא נותר איש ממשפחותיהם.

זלמן יוסף פרייליך – הילדים מתגוררים בקנדה.

דודי שפינדל – אחד מבניו היה רוקח. בן אחר היה רופא שיניים. איש לא נותר מהמשפחה הזאת.

מוניה פאקט – בנו של משה וחתנו של יוסי גוטפריד.

שלום פישר מצברוב. בנו של משה פישר, יצרן טבק.

שלמה פיירינג אוסטשוביץ, אחיו של ישראל פיירינג. שני בניו חיים בקנדה.

אפרים רפפורט מנסטרוביץ.

אברהם (אברומצ'ה איזק פוקס) ובנו וולקה.

הרש לאופר, בנו וולקה חזר מהמלחמה כתת-קצין פולני. נספה בשואה הנאצית.

יוסף גוטפריד מדנילוביץ. הוא ובניו עלו לישראל. אחד מבניו נספה כשהיה עולה בלתי לגלי. הבן השני, משה, גר בעפולה. השלישי, חיים, גר במושב חרות.

נטע הירשהורן – חתנו שבח בראון היה גם הוא סוחר של בקר.

בעריש פוקס מצברוב. הקונים נהגו לנסוע  אל הכפרים בעגלה רתומה לסוס אל הכפרים. היו להם איתם מאזניים. בדרך זו היו מרוויחים את לחמם.

 

סוחרי בהמות

סיטונאים (הם היו מעמיסים קרונות ונוסעים לאולמץ. היו להם גם אורוות בהם החזיקו בקר, גידלו וייצאו אותו): אברהם קורצרוק, ניסן רוזנפלד, הרש פוקס (מצברוב), שבח ברון ( הוא היה היצואן העיקרי).

קמעונאים: מוניו רוזנפלד, איזק רוזנפלד, מוטיה רוזנפלד, אהרן הירשהורן, חיים פרנקל, לייזר הירשהורן, יעקב כ"ץ (מצברוב), יידל כ"ץ (ביתו חנה גרה בקנדה), יחיאל בין, מוטיה כ"ץ, ברוך פוקס, יוסף פוקס (בנו של לייביש), אברהם קסר ומרדכי קורצרוק.

 

סוחרי ביצים

יצוא: אהרון בלייך, שני האחים בנימין ואירה קורצר, שני בניו של אהרון בלייך –לייב ויידל בלייך.

קונים ביצים: אברהם חיים פאקט (של צירל מניה), פעיל בקהילה.

משה רוזנפלד, עבד גם עם פסולת של סיבים וחבלים (קלוטשע) בנו גר במערב גרמניה.

יעקב אסט, חתנו של זוטנברג.

מנדל דיאמנט

זיסיה פאקט (של אלי ברוך), אביו של אברהם חיים.

 

חנויות אריגים,  מזון ושונות

שלום חרפ ובניו שמחה ובריש. אדוקים בדתם, יודעי תורה ושומרי מצוות.

לייב פישר – איש מבוסס, מכובד, זכה להוקרה בעיירה. בנו ליפא חי בישראל.

נחום חרפ – חנות קמח גדולה.

לייב סגל, בנו יעקב סגל גר בישראל. נכדיו שמואל ויוסי סגל שחקני תיאטרון ידועים בישראל.

אבא פוקס –חנות מעדנים.

ישראל שפירא, באשה רוזנפלד, מרדכי הכט.

אברהם הרצוג, נכדו של הרב מסוקול, חתנו של ברל פיירינג. איש צעיר ועדין, אומן מוכשר. הוא היה מצייר בהתנדבות כרזות לארגונים. אחד משני בניו, מוטל, חי באמריקה.

בריש בראון – סוחר דגים.

העניק פיירשטיין – חנות סדקית. הבת פרומה, בעלה ושני ילדיה מתגוררים בעפולה.

יעקב ביק – בנו של המורה לייזר.

לייזר שטייגר – גם הוא סוחר ביצים.

משה ויזלטיר – איש בעל השכלה, עסקן ציוני.

ישראל פיירינג – גם הוא בעסקי ביצים. "בעל בית" מכובד. בנו לייבוש מתגורר באמריקה. חתנו, יעבץ, היה המורה לעברית.

יצחק וולך – מוכר ספרי קודש ותפילה. מתגורר בישראל.

שלום לחמן – בנו של חיים לחמן, תלמיד חכם ובעל תפילה טוב. היה חתנו של ברל פיירינג. משבעת ילדיו שרד אחד, אנשל, המתגורר באמריקה.

 

 

חנויות "כל בו"

משה הוכברג – אביו של אברומצי. תלמיד חכם.

אברהם הוכברג – איש אינטיליגנטי, קיבל חינוך יהודי וכללי. עסקן ציוני.

משה בין – איש משכיל

זליג בין – בנו של משה.

שמעון שיינהוייט – בנו של יענקל השוחט, אחיו של שלמה שיינהויט. איש נעים הליכות, חתנו של שלום לחמן.

חנה כ"ץ – עכשו בטורונטו, קנדה. הבת של יידל כ"ץ.

שמואל רייס – יהודי מכובד, בקיא בתורה.

לייב בלייך – בנו של אהרון בלייך, חתנו של משה בין.

דודי פאקט – היה גם בעל אדמה.

 

גובה מסי חכירה

יעקב רוזן – איש מכובד, היה גבאי ב"קלויז" של פלאם. בעל הומור, היה בעל תפילה.

נפתלי חרפ – בנו של שלום חרפ – חנות לצרכי חייטות.

 

חנויות עור

שלום יפהיוסף יפה – בנו של שלום, שמואל קורן – חתנו של שלום, נוסקה (נתן) פאקט, שול (שלום) פוקס, יצחק פאקט, אביו של נוסקה.

 

עסקי ברזל

זכריה קמינקר, דוד שפינדל

 

סוחרי חלב

איצ'ה פוקס – היה אוסף את החלב מהחצר, כדי לייצר מוצרי חלב עבור היהודים. שני בניו ובת אחת, שמואל, יעקל ורבקה, גרים באמריקה.

 

מסחר בעצי הסקה ופחם

הרש כ"ץ, שלום לחמן

 

מסעדות ובתי הארחה

יוקל (יעקב) צ'צ'קס ובנו דודי; שלום אידל; אברהם חרפ; יוקל (יעקב) פולבר; שלמה שוואגר; איציק כ"ץ; אולקסינצר, חתנו של איציק כ"ץ. סומר (איתמר) כ"ץ – אכסניה ומסבאה עבור הנוסעים שהגיעו מהכפרים ברכבת. הרש כ"ץ – מסבאה. שני בניו למדו רפואה בצרפת.

 

סוחרי עצים

הרש ברר, בשותפות עם אלי גוטפריד. הוא היה למדן ובקיא בידע כללי. בנותיו, לאה ורייזל, חיות בישראל. חתנו נחום, איש בעל השכלה, מתגורר בתל אביב.

מאיר זמורה – כבר הוזכר בקטע על סוחרי תבואה גדולים.

אלי גוטפריד – איש עשיר. היה לו גם משק חקלאי גדול. בנו שלמה חי בישראל, [הבן] לייביש בארגנטינה. הבת דבורה נפטרה בישראל. בנו יואל נספה בשואה.

שלמה וילנר – בנו זליג וביתו טוני חיים בבואנוס איירס.

ראובן וילנר – בנו של שלמה.

 

ייצור ומכירה של מים מוגזים (סודה)

אבא כ"ץ, מוניה גלס – אימו של שלמה גלס.

 

מכירת סיגריות וטבק

מלכה לחמן, אימם של שלום ומשה לחמן.

 

מפעל תמד [משקה דבש]

ישראל זיידמן, יהודי ישר ולמדן

 

סריגת גרביים

גברת מיגדן

 

סוחרי פירות וחוכרי מטעי פרי

מאיר אפטר – חוכר מטעים

פאקט קאסר - חכר מטעים והיה לו דוכן מכירה

חיים פוקס – אביהם של הסופר א.מ. פוקס, י.א.ליסקי ויהושע פוקס. חכר מטעים.

חיים שינהויט – היה מוכר בדוכן.

 

חוכרים ומובילים של תוצרת חקלאית

ברל פיירינג, אחיהם של ישראל ושלמה. איש נכבד. פעיל בקהילה, היה בעל מחצבה.

מאיר זמורה, הרש לאופר – הוזכרו בסעיפים אחרים.

 

שענים

מוטל ביק, משה ביק

 

סוחרי סוסים

יצחק פוקס (שפילקלה'), מוטל פוקס, לייבוש פוקס, פנחס פוקס

 

אספקת בירה

שלמה שוואגר

 

עגלונים

שמעון בילר, שתי בנותיו – רצי וחיה, מתגוררות בקנדה. פייגה נספתה בשואה.

סניה פוקס

 

רופאי שיניים

נחום קאלאפר, נוני הליצ'ר, בובק שפינדל, מיכל ברנשטיין


[עמ' 108-110]

פעילות ציונית אחרי מלחמת העולם הראשונה

 יונה (טאבע) פוקס (קורצרוק)

נס ציונה

עברית: חיה פוקס -פינקלשטיין

בשנת 1918 חזרנו מהונגריה [בתחילת מלחמת העולם הראשונה עזבו משפחות יהודיות רבות את יז'רנה ועברו להונגריה, ביניהם משפחות הורי]. הייתי בת עשר שנים. הבתים היו ממש הרוסים. גם הפרנסה לא הייתה שלמה. הקיסרות האוסטרו- הונגרית התפרקה והוקמה אוקראינה העצמאית, הרפובליקה האוקראינית עם ההיידמאקים שלה. אליהם נספחו שרידי כנופיות פטליורה שנמלטו מכוחות המהפכה הסובייטית, וביניהם נקלעה האוכלוסייה היהודית.

 

תנועות הנוער הציוניות

רוב הפליטים כבר חזרו הביתה. הם זכו לסיוע מאנשי יז'רנה שחיו באמריקה והחיים היהודיים החלו להתחדש. נוסד אירגון נוער ציוני ע"י חנה לחוביץ. החברים המקומיים נפגשו  אצל פיניע פאקט ז"ל. היינו מספר קטן של חברים, בעיקר בנות. עשינו זאת ללא כל עזרה מהמבוגרים.

קודם כל היינו צריכים לצייד את המקום בשולחן ובמספר ספסלים. את אלה רכשנו בכספנו שלנו. התנהלה [במקום] פעילות תרבותית לאומית. חנה לחוביץ ניהלה שיחות. השיחה הראשונה הייתה על ד"ר הרצל. גם שרנו שירים ורקדנו. בהמשך הזמן  השורות התרחבו וגם חברים בוגרים נרתמו לעזרתנו. בין אלה דבורה פוקס (אחות של שבע), רבקה פוקס, ריינע צצקס. בגלל קשיים כספיים נסגר הארגון רשמית חודשים אחדים מאוחר יותר, אך הפעילות נמשכה. מפעם לפעם הייתה ההנהגה נוהגת להיפגש ולדון בעניינים אקטואליים הקשורים לתנועה הציונית. אז לקחו חלק בפעילות פאניה בלאושטיין, הבת של אברהם פאקט שניספה בשואה, חיה חרפ שנמצאת בישראל, יעקב ביק, אברהם הוכברג, ריינע צצקס ואחרים.

 

קורסים לעברית

בשנת 1920 התארגנו קורסים לעברית. המורה של הקורס הראשון היה שמריהו אימבר, המורה הידוע מסגל המורים של ביה"ס של הברון הירש. מסיבות שונות היה קשה להשיג מקום [ללימודים] ושכרו חדר אצל איצ'ה פוקס ברחוב הרכבת, שם היה גם הקורס הראשון.

מספר התלמידים היה קטן. אני זוכרת רק שמות מעטים. בגיל שלי היו רק שלוש: לאה קורצרוק, הבת של שמעון, נושקע פלדמן, הבת של המורה פלדמן ואנוכי. היו עוד תלמידים בוגרים כמו: באשע כץ - אלכסינצר  עם אחיותיה ריינה ושרה, רוזה לחוביץ ועוד. הקורס נמשך שנה. המורה, כמו שנאמר כבר, היה אימבר, שהיה מאד מסור לקורס ותודות לכך למדנו לקרוא ולכתוב עברית. הוא עצמו לא היה במצב מזהיר, כי משפחתו נשארה בווינה. הוא הגיע כי היו לו סנטימנטים ליהודי יז'רנה. הוא נאלץ לחזור לווינה. כשהיה בעיירה היה לו קשר עם דבורה, בתו של אלי גוטפריד.

להישגים גדולים בלימודים לא הספיק להגיע, כי בזמן הזה חזר ליז'רנה ישעיה יעבץ, החתן של ישראל פיירינג, שהיה מורה לעברית. יעבץ השפיע על הצעירים ללמוד עברית. בעזרת האירגון הציוני העבירו את ביה"ס למיקום חדש, אצל חיה גיטל מנטל שהיה במרכז העיירה. זה גרם לפריחת לימוד העברית. רוב הצעירים מיז'רנה למדו עברית באופן אינטנסיבי וספר הלימוד היה "שפת עמנו", חלק ראשון. כמעט בכל בית יהודי היה מצוי ספר בעברית.

בינתיים האירגון הציוני רכש מקום [וקרא לו] בשם "התקווה"; הקורסים עברו למקום זה. אז נוסד גם בי"ס "תרבות" והודות למורה יעבץ עשו התלמידים חייל בלימודים. יעבץ גם אירגן חוג לדרמה ומדי פעם התקיימו הופעות. ההכנסות מההצגות הועברו לציונים שקנו ספרים לספריה.

יעבץ אירגן גם  חוג לתנ"ך שמשך אליו גם חברים בוגרים מ"התקווה". היו גם דיונים בשאלות אקטואליות. מצב זה נמשך עד שנות השלושים [של המאה העשרים]. יעבץ עזב את יז'רנה, אבל העמיד דור של תלמידים שידעו עברית. אלה דאגו לכך שהלמידה תימשך, ואכן,  הקורסים בעברית נמשכו עד מלחמת העולם השנייה. הודות לכך לא היה בית ביז'רנה שהילדים לא למדו בו את שפתנו.

 

הנוער הציוני עם "האפוטרופסים" ביז'רנה

 

« דף הקודם תוכן עניינים דף הבא »


This material is made available by JewishGen, Inc. and the Yizkor Book Project for the purpose of
fulfilling our mission of disseminating information about the Holocaust and destroyed Jewish communities.
This material may not be copied, sold or bartered without JewishGen, Inc.'s permission. Rights may be reserved by the copyright holder.


JewishGen, Inc. makes no representations regarding the accuracy of the translation. The reader may wish to refer to the original material for verification.
JewishGen is not responsible for inaccuracies or omissions in the original work and cannot rewrite or edit the text to correct inaccuracies and/or omissions.
Our mission is to produce a translation of the original work and we cannot verify the accuracy of statements or alter facts cited.

  Ozerna, Ukraine     Yizkor Book Project     JewishGen Home Page


Yizkor Book Director, Lance Ackerfeld
This web page created by Lance Ackerfeld

Copyright © 1999-2024 by JewishGen, Inc.
Updated 30 Dec 2020 by LA