Tarnogród, Poland (Pages 524-527 Hebrew)

תוכן עניינים

[עמ' 524]

פאטעק – גורני
משה שפרונג, תל אביב
תורגם ע"י דן שפרונג

פאטעק גורני ! אני רוצה לבכות, אני רוצה לזכור ולהנציח לנצח, שאתה אף פעם לא תשכח ! שהדורות הבאים יקראו את המילים וידעו, היה היה פעם אנשי כפר שהם התפרנסו ממסחר ומעבודה, ביושר, בנאמנות, במאמץ ביגיעה. 20 משפחות יהודיות חיו בתוך אלפי פולנים ואוקראינים ולא איבדו צלם אלוקים, שמרו יהדות (היו דתיים), זה מה שעבר מדור לדור. חיי המשפחה בביתנו בכפר היה ספוג יהדות.
כל זה היה פעם ולא נשאר מזה כלום. אין יותר ר' שמואל פרץ, יהודי מלא יהדות, זה היה פעם, בעל תפילה (חזן), לבבי, קורא בתורה, שימש גם כ"רב", הוא לא רק פסק וענה על שאלות מחיי היום יום, אלא גם נשא בעול לשרת יהודים מהכפר שלו בכל עניין עם עצות כמה שיותר טוב ויפה לשמור את המנהגים היהודיים. ועצותיו איך לצאת ולפתור בעיות סבוכות ובזמן קשה, וכולם עשו כעצתו.
אין יותר את ישראל גרינצווייג, שפירנס את משפחתו מחנות קטנה. יהודי שומר מצוות, שהצטיין במדות טובות. אין יותר את אהרון בריק, הכהן היחיד בכפר שלנו, שברך אותנו בברכת הכהונים בימים טובים (בחגים).

[עמ' 525]

בביתנו, התקיים המניין/התפילה. בשבתות וימים טובים התקבצו יהודים לא רק מפוטיק, אלא גם מהכפרים הקרובים, שמה גרו מספר משפחות יהודיות.
בביתנו היה גם "החדר" בו למדו הילדים היהודיים של הכפר. המורים, אותם הביאו מטרנינגארד, היו תמיד אצלנו בבית. התגוררו ואכלו אצל הורינו בביתנו. הם התחלפו עם מורים אחרים, כל אחד לגיל מסוים של התלמידים (לפי כיתות). כי נחרט לי עמוק בזכרון, כי המורה דוד מאנטעל, הוא לימד אותנו גמרא וסיפר לנו מעשיות על צדיקים, וחסדים שהקדוש ברוך הוא עשה וסיפורים פלאים נפלאים, הוא סיפר לנו סיפורים, מעשיות נפלאים מאגדתא, מדרשים מיוחדים, מדרשי חכמינו ז"ל, סיפורים מהתנ"ך. הוא הסביר לנו כל כך טוב, ממש לעס את החומר לתוך הפה שלנו. אני לא בטוח שאנחנו כל כך הבנו את המשמעות בזמנו, אבל הדיבורים, הרושם הטוב והחזק של המורה, המתיקות של הקול שלו, חיממה את ליבנו, וגרמה לנו הנאה ועונג גדול.
ביתנו היה פתוח לכל עובר ושב, עוברי דרך שחפשו מקום מנוחה, לקבל קצת אוכל, להניח את הרגליים העייפות, בקיץ או בחורף, בכל זמן – יום גשום או יום מושלג, תמיד ידעו את הכתובת ובאו אלינו, ביודעם, שאצלנו ימצאו פינה חמה, קצת אוכל חם ושינת לילה.
אמי – אמא שלנו היקרה והללבית Q אני רואה את הרכות שלך, עינייך החכמות. את דאגתך לאוכל חם לכל אורח עובר, מוסיפה לכל אחד מילה טובה, קצת אוכל ומנוחה. לא קלים היו החיים שלך, אמא עניה שלי ! יום ולילה, עבדת קשה, רחצת, חיממת, סידרת, ניקית, כדי שיבריק כל פינה בבית עם ניקיון.
אבי, אבי היקר, ר' ישראל איסר, היה מאוד אהוב, לא רק אצל יהודי הכפר אלא גם אצל יהודי טרניגרד, עמם היה קשור, גם בין הגויים הכפריים של הכפר, היה מאוד פופולארי, בגלל חוכמתו וישרותו. ביתינו היה דוגמא לבית נקי שנוהג בצניעות.

[עמ' 526]

עד היום, אתם, אבא ואמא הקדושים, עומדים לנגד עיניי, כמו מגדל אור המאיר אור יפה, נקי ובהיר, מימי הנעורים שלי, בימים הוסערים, ימי הרת עולם, חופף מעלי הרוח שלכם עד היום.
הכפר פוטיק גורני, נמצא במרחק 12 ק"מ מהעיר טארניגראד. גרו בה 20 משפחות יהודיות, הם היו חלק מהקהילה היהודית בטרניגארד. הכפר פוטיק גורני חיה יחד עם אנשי העיר, טרניגארד, את השמחה שלה ואת הסבל שלה כמו משפחה אחת גדולה. מאוד טובים ולבביים היו יהודי פוטיק גורני. הם התעסקו במסחר ובמלאכה, ביניהם היו תופרי בגדים, סנדלרים, שעבדו עבור צרכי הכפריים. ביניהם, היו כאלה שהיו כבר דור שני ושלישי בכפר וההתחברות שלהם עם יהודי טארניגארד, התבטא גם בכך שהבנים למדו אצל מורים מטארניגארד שהעבירו להם את רמת המדות הגבוהה והיפה של אהבת ישראל.
פוטיק היה כפר גדול, בו חיו בערך 12 אלף פוליאקים-פולנים, ולמעלה מ 1000 אוקראינים פרובסלבים. היה להם אפילו מתקן כליאה מיוחדת שלהם, בו היו אוסרים אסירים. מעל המתקן, ריחפה עננה/דאגה בלב הוריי, אם פעם היו מביאים לשם יהודי מכפר מרוחק, ביתינו מיד התמלא דאגה, איך הוא יישאר שם שבתות ואיזה מאכלים יהיו לו שם בשבת. אני ואחי היה לנו את הדאגה והאכפתיות להוביל לשם את האוכל, את הטשולנט ואת הקוגל. אני רואה עד היום בעיניי את השמחה ואת ההתרגשות של אותו יהודי, ברגע שהם ראו אותי מגיע עם המאכלים של שבת, זה היה בעיניהם כמו דרישת שלום חיה משולחן השבת וכל הנלווה לו.
אבא ואמא היקרים ! הזיכרון מאהבתכם הגדולה והמעשים הגדולים שלכם, ליווה אותי בכל דרכיי.

[עמ' 527]

בהגיע ימי היטלר יימך שמו, עזבתי את הבית וכמעט לא נפרדתי מכם, לא רציתי לתת למחשבות לחשוב שאנחנו נפרדים. את, אמא יקרה, לא ידעת שאני כלוא בצד השני של הגבול (ברוסיה) ובכל ארוחת את הנחת על השולחן צלחת (גם) בשבילי. כל כך הרבה געגועים וצער. כזאת אהבה גדולה וחזקה שלא ידעה שום גבולות. ועבור כל זה, אני בא עכשיו עם המילים השקטות שלי, זכרונות של פעם.
אין שום מילים שיוכלו לבטא את האהבה שלי אליכם ואין בעולם דבר שיהיה יותר קדוש מאהוביי.
ואז הגיעו הימים הגורליים של 1942. שהמורדים לקחו אתכם והעבירו אתכם לעיר קרעשוב למות על קידוש השם, הי"ד.
אחי, אהוב ליבי, שמעון-מאיר שמע, שהאח השני, שלמה, מתחבא בכפר והוא חזר לכפר. בדרך, ביער ליד העיר ליפינע, רדפו אחריו הפוליאקים הפולנים ותפסו אותו, הם רצו לקבל עבורו קילו סוכר מהגרמנים ימ"ש, דבר אשר הגרמנים נתנו עבור כל יהודי שנתפס והובא אליהם, והם תפסו אותו והביאו אותו לכלא בפוטיק. מכאן העבירו אותו עם עוד 27 יהודים, שתפסו בדרך ביער, לעיר יעדלינקע, הוציאו אותם לשדה ליד היער של העיר ושם ירו בהם. הי"ד.
יותר מאוחר הגיעו הכפריים הגויים, הורידו מהם את הבגדים והשאירו אותם זרוקים בשדה (ערומים). גופותם נשארו עוד הרבה ימים אחרי זה, בשדה ללא קבורה.
ליבי לא מפסיק לבכות בתוכי על הקדושים, אבי-אמי, אחיי, אחיותיי, יהודים טובים ולבביים מהכפר הפולני, פאטעק גורני.

תוכן עניינים

This material is made available by JewishGen, Inc. and the Yizkor Book Project for the purpose of
fulfilling our mission of disseminating information about the Holocaust and destroyed Jewish communities.
This material may not be copied, sold or bartered without JewishGen, Inc.'s permission. Rights may be reserved by the copyright holder.

JewishGen, Inc. makes no representations regarding the accuracy of the translation. The reader may wish to refer to the original material for verification.
JewishGen is not responsible for inaccuracies or omissions in the original work and cannot rewrite or edit the text to correct inaccuracies and/or omissions.
Our mission is to produce a translation of the original work and we cannot verify the accuracy of statements or alter facts cited.

Tarnogród, Poland Yizkor Book Project JewishGen Home Page

Yizkor Book Director, Lance Ackerfeld
This web page created by Lance Ackerfeld