נכתב בעברית

לפרידה ואברהם, שלום רב. 9.1.1940

קיבלנו לפני כמה זמן את מכתבכם ואני מודה לכם מאד בעד הברכות והאחולים לרגלי חתונתנו. הסתדרנו לא רע כאן ברַסֵינִיאַי.
יש לנו חדר לא רע ובעיקר חם; מדת החם של החדר חשובה מאד החרף, כי הקור גדול מאד אצלנו. זה ימים אחדים מראה הטרמומטר בחוץ 25 (-) מ"צ, זה אצלנו טמפרטורה נמוכה מאד. פרידה בטח זוכרת את הקור של שנת 1928 גם אז היה קור כזה.
מהבית בדטנובה אני מקבל מכתבים לעיתים תכופות, הם כלם בריאים ושלמים. לחנוכה לא יכולתי לבא אליהם כי נותק אז קשר האוטובוסים בשל סופות השלג. אנו מקוים לבא אליהם לחג הפסח
כתבו לי במכתבם האחרון כי רייזלה התחתנה עם לייזער וויניצקי, יהיה בהצלחה וחיי אושר. ברסינאי נמצאים דודה של אליעזר אנו מתכוננים לגשת אליהם בימים אלה.
מה שנוגע לשאלה של פרידה, הננו לענות שאמנם יש ברצוננו לבא לאה"ב כלומר אליכם, בשל המצב הידוע לכם. אלא שמסופק אנכי אם יש ביכלתכם הפיננסית להוציא לפועל דבר כזה.
כנראה קרוביה של מרים מתיחסים באדישות לדבר הזה. אם תוכלו לעוררם עשו את זה. הם צריכים לדעת שלהוצאות הנסיעה יש לנו וגם שמה לא נפל למעמסה עליהם, יש עליהם רק להכין את הנירות.
את בני הבית טוב היה להוציא מדטנובה אם יש איזו שהיא אפשרות צריך את זה לעשות.
ובכן היו בריאים ושלמים, כתבו מהנעשה אצלכם.

שלכם משה.


לפרידה ואברהם היקרים, שלום רב.

כשהתראיתי אתכם לפני זמן באמריקה לא פיללתי שנהיה קרובים.
אין האדם יודע מה שלפניו. אני מודה לכם מקרב לב על ברכותיכם החמות מאד הייתי רוצה להתראות אתכם שוב ולבלות ביחד אתכם שעות נעימות. אך מסופקת אני מאד אם זה כעת בגדר האפשרות.

מהחיים כאן בכלל מיותר כעת לכתב, בודאי יודעים אתם מהעתונות, ועל חיינו הפרטיים טוב היה אילו היינו יכולים לדבר על זה פה לפה.
אנו עובדים פה שנינו. חיים כסטודנטים בחדר אחד. סועדים במסעדה. ואת השעות הפנויות מעבודה אנו מבלים בחברת הקוליגים שלנו. אמנם חברה לא מענינת ביותר, אבל טובה מזו אינה בעירה נידחת זו.

לפני שבועים הייתי בוילניוס. הציעו לי שם משרת מורה בגמנסיון העברי דְשם. לא קבלתי את המשרה, משום שלא נתנו לי לנסע מכאן, ומשום שהיינו צריכים אז להפרד עם משה. הוא צריך היה אז להשאר בראסייניאי, ואני בוילנה. בוילנה פגשתי את מרדכי בויעד. מסתמא, את פרידה, יודעת מי הוא. בקובנה פגשנו את הרב רובינשטיין.
בזמן האחרון הרבינו בנסיעות. בימי החנוכה היינו בביתנו בפונבז'. היינו בקובנה ואני הייתי בויליניוס ושוב בקובנה. הנסיעות הללו יגעו אותי.

מה שנוגע לאפשרות נסיעתנו לאמריקה, איני יודעת אם יעלה הדבר בידנו. קרובי, כנראה, מתיחסים אל הדבר באדישות. אמנם איני כותבת אליהם, משום שלא ענו לי על מכתבי האחרונים אליהם. (כתבתי להם בקיץ העבר). ואני קשה לי לפנות בבקשות אל אנשים שאינם מתענינים ביותר בגורלי. בכל זאת אנסה בימים אלו לכתב אליהם.

מה חדש אצלכם, העובדים אתם שניכם? כתבו לנו על הכל.

והעיקר שכחתי, מזל טוב חמה לכם בקשר עם התחתנותה של שושנה. את בעלה אליעזר ויניצקי אני מכירה, למדנו בגמנסיון אחד בפוניבז', הוא בחור טוב ומכושרן.

רב שלום לכם.

כתבו לעתים קרובות.
שלכם מרים.
הכותבת אשתו של משה שפירא, מרים אלקינד הם נשאו זמן מה לפני כתיבת מכתב זה. (דני)

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה