תרגום מיידיש א.מ.ש

יום שלישי דטנובה 2.5.39

ילדי היקרים והאהובים פרידה ואברהם!

קיבלנו את מכתבכם, אצלנו הכל כשהיה. מה שלומכם?
משה שלנו היה בשבת בקובנה, הוא בירר בהאיאס בנוגע לאפשרות להגר לאמריקה, הם ענו שצריך לשאול בהאיאס אמריקאי, איזה פעדאוויט צריך לעשות בכדי שיתאפשר לקבל פה ויזה.
בנוגע למשה אישית, בתור אגרונום, הם אמרו שהרבה יותר קל לבצע את זה. צריך למצוא באמריקה אדם בעל נכס, דהיינו שיש לו קרקע, ודרוש לו אגרונום. מן הסתם עם התחייבות שהוא יחזיק אותו כלכלית (כך אני חושב). כשתהיו בהאיאס אתם תקבלו את כל המידע בעצמכם.
אולי מי שלא יהיה מהקרובים שלנו באמריקה, יש להם היכרות עם כאלה בעלי נכסים, שירצו לעשות את הטובה הזאת. בצורה כזו מקוה גם יצחק קגן לנסוע לאפריקה עם רחל אבעל, לאחיה ואחותה. אולי לקרובים של הנערה עלקינד יש היכרות עם כאלה בעלי נכסים.
כפי הנראה משה והיא צריכים להתעניין ולכתוב שם לידידיה בנוגע לזה, ואתם מצדכם גם כן.
קיבלנו מכתב מרייזלע עם אותם החדשות, הם בריאים תודה לא-ל.

אביכם.

דרישת שלום ידידותית להורי אברהם ולכל המשפחה.


נכתב בעברית

לפרידה ואברהם שפע ברכות !

ביום השישי נסעתי לקובנה ושם נפגשתי עם משה, שבא באותו היום. משה נכנס ל"היאס" ושאל באיזה אופן אפשר כעת לנסע לארצות הברית. ראשית כל הנירות שיש לו של אגרונום ישנו אפשרות יותר גדולה לנסוע לאמריקה מאשר לסתם אדם. אודות נסיעתי אני אצטרך בטח לחכות לקוטה. אבא כמדומני כתב לכם אודות זה.

בבואי הביתה מצאתי מכתב מכם וכן גם מכתב משושנה. כולם מלאי דאגה אודותינו. שושנה מחפשת בחור עבור מרים, אע"פ שזה ענין מאד לא קל. ראשית כל המצב הכלכלי בארץ לא מסודר, וכן גם המצב הפוליטי לא טוב, ושנית זה צריך לעלות בהרבה כסף בעד שני אנשים. לו היתה מרים מסכימה היה אפשר לסדר את הענין קצת אחר.

במכתבך אלינו אברהם הנך שואל מדוע אני לא כותבת. ואני כלל לא יודעת זאת, כמדומני שבכל מכתב אני הראשונה שכותבת לכם מכל החדשות. כן נזכרתי שבפעם העברה קיבלנו מכם מכתב ובו צרוף דף עם שירים דפוסים, ורב השירים אנו יודעים לשיר, מודים אנחנו בעד זה, עכשיו כבר ישנם שירים יותר חדשים מאשר אילו ששלחתם לנו. כגון אילו שיר המשמר של דוד שמעונוביץ אחר חניתה, רמת הכובש, שירים מלאי מרץ, אמץ ותקוה.

כן פרידאלע, היום קראתי מכתב מהרשל מרקוס, הוא נעשה גפיר ברמת הכובש, אילו עכשיו מהמקומות הכי מסוכנות בארץ. משה גרבר הביא לקרא את המכתב, כמובן שהוא שמח כי נכדו הרשלה קבל משרה הגונה כזו א "פאליציאנט", רייכה היתה מיתה בפעם השניה משמועה זו (זו היא השערתי).

נו עכשיו הלא בטח תרצו לדעת מה מעשי בקובנה, ראשית כל כבר שנה שלמה שלא הייתי בעיר בירתנו ושנית תיקנתי את שיני. הוצאתי גם שרש, שלישית הלכתי לתיאטרון היהודי וראתי את "טוביה צור מילכיקער" של שלום עליכם זו היתה פרמירה ליובל המאה של שלום עליכם (אברמוביץ) ומאד מצא חן בעיני מחזה זו. בכל כתבי המחבר ביחד הולכים הטרגדיה והקומדיה הרבה צחקתי בתיאטרון וכן גם התעצבתי.

כמדומני שהכל כבר כתבתי לכם, היו בריאים ושלמים,

שלכם פסיה.

ברכה מאמא ומרים.

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה