תרגום מיידיש א.מ.ש

ה' תצוה י"א אדר תרצ"ט דטנובה 2.3.39

ילדי היקרים והאהובים פרידה ואברהם!

מה שלומכם? כבר הרבה זמן לא כתבנו לכם מכתב, עשינו לכם בזה עולה גדולה, בוודאי חיכיתם למכתבנו. וגם לעצמנו לא עשינו בכך טובה, בכך גרמנו שחליפת המכתבים בינינו חלילה תתעכב. אני מבקש מכם יקירי, שלא תתייחסו לזה, ותכתבו לנו לעתים קרובות. כל הנחת שלנו הינה רק לקבל מכולכם מכתבים לעתים קרובות.

אצלנו תודה לאל הכל אותו הדבר ללא שינוי, יש לנו עדיין את המסעדה שלנו, פעם היו קוראים לזה (טראקטיר). אנו סובלים כעת משיכורים פחות מפעם, כי זו כבר השנה השניה שאיננו המסעדה היחידה, נפתחה אצלנו מסעדה אחרת, של נוצרי, אז יש לשתיינים עוד מקום איפה לעשות שמח. ואנחנו גם כן מרוצים מכך, תודה לאל אנו מרויחים כדי מחייתנו. רווחים גדולים אף פעם לא עשינו, את הרי יודעת. והיום לא יותר גרוע חלילה. שרק נהיה בריאים, כמו שאת כותבת במכתב של היום ששלחת אלינו, רק בריאות, ולקוות שאתה יבואו כל הדברים הטובים.

מרים שלנו כבר נמצאת מספר שבועות ביעוויע, הם הילדים, חיה וכתריאל בקשו שמישהו מהילדים שלנו יבוא אליהם לזמן מה, להיות להם לעזר במה שיתאפשר, עד מתי שהם ירגעו... אנו מניחים שהיא תבוא בימים הקרובים הביתה. כרגע אין אצלנו חדשות, כולנו בריאים תודה לאל. היו גם אתם בריאים.
כשמרים תבוא הביתה נכתוב לכם. אולי נפעל אצלה משהו, נכתוב לכם הכל.
פרידה! את כותבת לפסי שאת תשלחי תמונות, אנו אכן מחכים להם.

היו בריאים.
אביכם.

אדרוש בשלום הורי אברהם וכל משפחתו


יקירי!

אני לא יודעת למה, אבל תמיד כשאנו מתכוננים לכתוב מכתב, זה יוצא דווקא ביום שישי, ולי יוצא תמיד לכתוב בערב בהדלקת הנרות, אז אי אפשר לכתוב מגילות גדולות.
בשבת בערב אכן יקראו את המגילה, בעיירה כבר אין בכלל ילדים שיירו יריות כשמזכירים את 'המן'. לאברהם יש טענות אלי למה אני כותבת אליכם כל כך מעט. באמת זוהי טענה, שיהיה לי כל כך הרבה זמן פנוי, ולא לזכות אתכם ברעיונות היפים שלי. אבל "ברעך פון פינגער", (אפילו אם אשבור את האצבעות) בכל זאת אין מה לכתוב.

מרים עדיין איננה בבית, כך שאני מאד כבולה לבית, אין לי אפילו זמן לנסוע לאיזה עיירה סמוכה, להתראות קצת עם מכרים. לפורים אני מוזמנת לקראקי אצל משפחת פריד, אבל חבל שאבא ואמא לא מרשים.
אברהם-ן בין איך זייער דאנקבאר פין זיין עצה מיר זאלן זיך ענגליש לערנען, (אני אסירת תודה מאד לאברהם על עצתו שאנו נלמד אנגלית,)
אני מבינה שזה היה יכול להיות טוב מאד, אבל בעיירה אין אצל מי ללמוד. גברת פרוסטבה, פרידה, את הרי מכירה אותה, היא אדם עם עקרונות, וכעת היא לא מקבלת שיעורים.

אני אראה עוד לדבר אתה. ככה אין אצלנו חדשות מיוחדות. קיבלנו היום גלויה ממשה, הוא נוסע לפורים לקובנה. מזג האויר אצלנו מאד נחמד, מפעם לפעם יורד קצת שלג, ואפשר לזרוק כדורי שלג אחד על השני. אבל חבל, אין עם מי.

פרידה'לע, את שואלת אם נתנו לשרה גולדין את הכתובת שלך? לא! לא נתנו לה, כי היא נסעה פתאום. אני אפגוש פעם את אמה מקראסט, ואבקש ממנה את הכתובת של שרה, ואת תיצרי אתה קשר. היא נמצאת בניו יורק.

היו בריאים יקירי, אני ממתינה בקוצר רוח לתמונות שלכם, אגמול לכם אחר כך בכפל כפלים עם תמונות.

משושנה קיבלנו מכתב, היא עובדת. לאה הגיעה אליה לביקור ליום אחד. היא נסעה לעמק בשביל הדבורים שלה, והיתה גם אצל שושנה.

הרבה נשיקות, האוהבת אתכם,

פסיה.

דרישת שלום מאמא.

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה