תרגום מיידיש א.מ.ש

ו' בהעלותך תרצ"ז דטנובה 27.5.1937

בתי האהובה והנאמנה פרידה!

כבר כמה שבועות לא כתבנו לך מכתב, פשוט לא התארגנו. מה נשמע אצלך? כבר שלחת את הבקשה בנוגע לחבילה? אנו חוששים שזה לא יהרס, כל כך הרבה זמן בדרך.

אצלנו אין חדשות, אנו מניחים שלאה כבר נמצאת בקיבוץ, היא כתבה שעד אחרי שבועות היא תהיה אצל רייזלע, ולאחר מכן תסע לרעננה לקיבוץ. לעת עתה עדיין לא קיבלנו ממנה מכתב, אנו מקווים לקבל בימים אלה.

פעסעלע נסעה לראסיין למשה לשבועות, והתעכבה שם מספר ימים, העבירה את הזמן בנעימים. הוא רצה שהיא תתעכב שם זמן ארוך יותר, אבל בכל זאת היא באה הביתה, כי זקוקים לה בבית. משה לעבט זיך גאר ניט שלעכט, אבער מער נישט מיטן טאג, (משה חי לגמרי לא רע, אבל לא יותר מאשר לחיי היום יום). אבל גם זה טוב, ללא זה היה יותר גרוע.

כעת קיבלנו מכתב ארוך מלאה, היא עדיין אצל רייזלע, היא מתארגנת לנסוע לקיבוץ. פעסעלע תכתוב לך יותר.

היי בריאה.
אביך.

דרישת שלום לדוד.


פרידה!

ממש כעת היה אצלנו אברהם ויינר (החייט), והוא ביקש מאתנו טובה כדלהלן:
היות ואחותה של עטל טוקר שנמצאת בברוקלין, ביקשה ממנו לשלוח את הפיקצעס שלו, אבל אין לו את הכתובת (ומעטל הוא לא רוצה לבקש), אז הוא רוצה שאת תשלחי לו את הכתובת. תעשי את הטובה הזאת. שהאמריקאים ישמחו עם הפיקצער של אברהם החייט.

אני שולחת לך תמונה שקיבלנו היום משושנה, היא הצטלמה שם עם הַנה גולדברג. זה עדיין קודם בואה של לאה לארץ.
פסי.

למכתב המקורי

לרשימת המכתבים

לעמוד הפתיחה