תרגום ע"י א.מ.ש
| (דאנערשטאג) יום חמישי | 26.3.1936 |
ביתי היקרה והאהובה פרידה!
מה שלומך? אנו כולנו תודה לא-ל בריאים.
קראנו בעיתונים שהיה באמריקה שטפון גדול, האם הערים בניו יורק גם נפגעו? בבקשה כתבי לנו פרטים אודות כך, מי משלנו נפגע חלילה.
אצלינו אין שום חדשות, אנו מקבלים מכתבים לעיתים קרובות מרייזעל'ע, היא מרוצה, דו ווייסט דאך אירע בריוו. (את הרי מכירה את המכתבים שלה). לנו היא גם שלחה שתי תמונות שלה, היא מאירה בלי עין רעה, השי"ת יתן לכולכם הצלחה, שהמזל שלכם יאיר, אז יהיה לכולנו אור.
משה ולאה יבואו לפסח הביתה, לשבת איתנו יחד בסדר, לומר את ההגדה של יציאת מצרים. רק את פרידה ורייזל'ע תהיו רחוק רחוק מאתנו, אבל בכל זאת כולנו יחד באותו זמן נאמר בכוונה את ההגדה, להזכר ולספר על הדורות הקודמים הרחוקים, ולקוות שכמו שנגאלנו מגלות מצרים, כמו כן נגאל מהרשעים של ימינו, ונקוה להיות יחד בארץ ישראל, אכן לשנה הבאה בירושלים. אז תהיו בריאים ושמחים, פסח בריא ושמח.
דרישת שלום לבבית לדודה ולדוד, אני מאחל לכם בריאות וכל טוב, פסח שמח.
נכתב בעברית
| פרידאלע חביבתי שלום! | 26.3.36 |
כשתקבלי מכתב זה כבר יהיה הכל מוכן לחג או יותר טוב כבר יהיה פסח. באמת העבודה בבית מרובה עכשיו. מתכוננים לחג יש בכל זאת איזה ענין.
בשבוע זה כבסנו לבנים. ואת היין אוסגעקלערט און גברייט (ממוין ומסונן –כנראה תהליך בהכנת היין) מעד (המתוק).
בגמרי לכתב את המכתב אני הולכת שטויסן (לכתוש) מצה. שאלת מה מחיר הפוד מצה. 13 לט. שזה לא יקר. האם קניתם הרבה מצה? אנחנו קנינו כמו תמיד 1-1/2 פוד. זה כבר יהיה בעד הגוים.
אתמול הייתי אצל הגולדינס. הפיטל אומר שלגויים צריך לתת מכות ולא מצה גם זה נכון.
אתמול קיבלנו מכתב מלאה, דרך ישיהו קושילבסקי. בשביל הפארפלייצונג שהייתה בקובנה הם הוכרחו (הקולקטיביסתים) לעזב את דירתם, ויצאו לחדרים פרטיים. לאה נמצאת עכשיו בחדר יחד עם מרים ועוד בחורה אחת. אחרי הפסח הם שוב יעברו לאותה הדירה כולם יחד. שלחתי לה כסף לנעלים והוצאות הדרך לבא הביתה. מחכה אני עליה כבר בקצר רוח. בטח היא תבא במוקדם הביתה (לא ערב פסח) אז נשאיר גם לה קצת שטויב (אבק או לאבּק). בכדי שלא תכעס עלינו שסדרנו הכל.
פרידאלה את בטח לא היית כועסת על דברים כאלו. כותבת אני לך הרבה שטויות אבל אני מבינה ויודעת שלפעמים רוצים לדעת גם שטויות כאלו (אע"פ שלא מחזיקה אני מסנטימנטים)
שולחת את לנו חבילה. זה לא רע. מיר וועלן זיק אויספוצן דו זומר. (רוצים לנקות לקראת הקיץ). בודאי בחבילה זו יהיו טמונים נעלי השחורים. מתגעגעת אני – ומחכה להם ואקבל אותם בסבר פנים יפות, כפי שמתאים להם כי סוף סוף הם יחפנים.
ראשית כל את נשאת אותן, שנית הם ראו את העולם הגדול ובודאי טיילו גם בניו-יארק, ושלישית הם בודאי עקומים לא מעט. ואחרי הכל הם נחוצים לי. וחוץ לנעלי יהיה בעדי בודאי עוד איזו ציכעבימבאלע. (ציפית מקושטת על הכרית) תודה בעד הכל. פרידה חידוש גדול לי שהדודה לא שולחת לדודתינו מינובה כסף כמו שהיתה שולחת בכל שנה ושנה. האם לא תשלח? בעדינו לא נעים זה מה תגיד בת-שבע. לא אחרת מאשר את אשמה בזה. נצטרך אנחנו לתת לה מהכסף שאת שולחת לנו. מה היא הסיבה שהדודה לא שולחת עבורה?
לפסח לא תבא הדודה אלינו כי קשה לה להשאיר את הבאלדעס (בתרגום מילולי – יער?) אצל ברינע. ברכה לך ממיכלה גולדין היא יושבת עכשיו אצלנו ומבקשת שתשלחי צלום לנו גם עבורה.
היי בריאה ושלמה. אני מאחלת לך בחג שמח וכשר ושנוכל בקרוב להיות יחד. אולי זה פנטזיה אבל נקוה שזה יהיה.
מתי הגשמת אמת... נשיקות רבות לך.
